נחל עירון הוא יובל של נחל חדרה, שמוצאו בהר אלכסנדר באום אל-פחם. אורכו כ-22 ק"מ, ובחלקים ממנו הוא נחל איתן שזורם כל השנה. הנחל מנקז מקורות מים טבעיים כמו עין ארובות, מי תהום וניקוזי השקיה.
הנחל הוא דוגמה לבית גידול מיימי. מערכות חיים אלו תומכות במערכות אקולוגיות ייחודיות וביולוגיות עשירות, המאכלסות מינים שונים של חיים, ומשפיעים רבות על הרכב הצומח והחי המקומי.
שמירה על בתי גידול מימיים  כמו הנחל חשובה להתמודדות עם שינויי אקלים ולניקוז עודפי גשמים.

מסעו של תחותמס השלישי לאזור זה, קרב מגידו ומקור השם נחל עירון

תחתומס השלישי היה מלך מצרי קדום במאה ה-15 לפנה"ס. כדי לבסס את שלטונו הוא יצא למסעות צבאיים בהם כבש שטחים שהוסיפו לממלכתו מיסים, גידולים ותוצרת חקלאית. כך בנה אימפריה מצרית גדולה.

מול המלך המצרי עמדה ברית של שליטים כנענים. תחותמס יצא לכיוון העיר מגידו שעמדה בראש המתנגדים לו. למסע  יצאה שיירה ארוכה של מאות לוחמים, סוסים ומרכבות מלחמה,  ציוד ואוכל לבעלי החיים והאנשים. לכן היה צריך להחליט על הדרך בה יצעדו.

יועצי תחותמס השלישי הציעו לו להגיע למגידו דרך אזור שנמצא בעמק יזרעאל ושהיום נקרא תענך והוא נוח למעבר. או לחילופין דרך יקנעם. שתי דרכים אלו היו מקובלות כדרכים נוחות למעבר. תחותמס בחר דווקא במעבר צר וקשה עבור השיירה הארוכה והעמוסה של צבאו. בצורה זו הוא הפתיע את המתנגדים הכנענים. תחותמס נלחם בהם וזכה בשלל רב של רכוש. הוא העמיד מצור של כ 7 חודשים על העיר מגידו, עד שגם היא נכבשה בידיו.

לזכר אותו קרב ונצחון, דאג תחותמס לכתובות מיוחדות במקדש מצרי שיתעדו את מהלך הקרב ולמרות שהכתובות הן בכתב חרטומים, הן פוענחו וכך אנו מכירים את סיפור הקרב.

על פי החוקרים הקרב נערך במעבר הצר של נחל עירון, הוא ערונה על פי הסיפור בכתובות המצריות העתיקות.

 

מידע נוסף