ברטעה
חיי היום-יום בברטעה מייצגים מציאות ייחודית ומורכבת של כפר אחד, חמולה אחת (כבהא) אולם למעשה שני יישובים נפרדים המצויים תחת ישויות מנהלתיות שונות – מדינת ישראל והרשות הפלסטינית. מורכבות זו נובעת מהעובדה שהכפר נחצה על ידי 'הקו הירוק' העובר בתוואי נחל נרבתא. עם זאת שני צידי ברטעה בתחום חומת ההפרדה.
חיי היום-יום הייחודיים עמדו במרכז פרק בספריו של דויד גרוסמן "נוכחים נפקדים" ו"הזמן הצהוב שתיאר את היחסים המורכבים בין הצדדים.
מציאות של "כפר אחד, שתי ישויות"
- הפרדה מנהלית : בעוד שתושבי ברטעה המערבית הם אזרחי ישראל המקבלים שירותים ממועצת בסמ"ה (ברטעה, עין א-סהלה, מועוויה), תושבי ברטעה המזרחית מקבלים שירותים מוניציפליים מהרשות הפלסטינית.
- מובלעת "מרחב התפר": ברטעה המזרחית נמצאת בסטטוס גיאופוליטי מורכב – היא ממוקמת מערבית לחומת ההפרדה אך מחוץ לקו הירוק. היא מוגדרת כשטח C תחת שליטה ישראלית, אך עם אחריות מוניציפלית של הרשות הפלסטינית.
תושבי ברטעה המזרחית חיים במובלעת וכדי להגיע לערים הפלסטיניות כדוגמת ג'נין או יעבד, עליהם לעבור במעבר ריחן (מעבר ברטעה). מאידך חל איסור על תושבי המובלעת שאינם אזרחי ישראל להיכנס לתחומי הקו הירוק (למעט התושבים שיש להם אישור מיוחד) והם חשופים לקנסות ואף למאסר אם יצאו ממנה לתוך שטחי ישראל. - חינוך מערכת החינוך בברטעה מתנהלת תחת המורכבות המנהלית והגיאופוליטית של הכפר, כאשר האחריות עליה מתחלקת בין הרשויות השונות בהתאם לחלוקת הכפר.
- פערים בזכויות ושירותים: המורכבות בלטה במיוחד בתקופת הקורונה; בעוד שבצד הישראלי נאכפו הגבלות מסוימות, בצד הפלסטיני הכל היה פתוח, והיו הבדלים משמעותיים בנגישות לחיסונים ובמדיניות הסגרים.
שוק ברטעה
השוק של ברטעה הפך בעשורים האחרונים לאחד המרכזים המסחריים המשמעותיים והמשגשגים ביותר באזור, עד כדי כך שהוא מכונה ה"דיוטי פרי של מרחב התפר". השגשוג שלו נובע משילוב ייחודי של נסיבות פוליטיות, גאוגרפיות וכלכליות.
הגורמים לעליית השוק:
- השפעת האינתיפאדה השנייה: בעקבות המצב הביטחוני והגבלת כניסת ישראלים לערים פלסטיניות (כמו ג'נין), הפכה ברטעה ליעד חלופי לקניית מוצרים בזול במחירי הרשות הפלסטינית.
- השפעת ציר ההפרדה: עם הקמת הגדר, ברטעה המזרחית נותרה במובלעת בצד הישראלי. מציאות זו אפשרה גישה חופשית לישראלים (יהודים וערבים) לתוך השוק ללא מעבר במחסומים צבאיים או משטרתיים, בעוד שהמקום נותר תחת אחריות פלסטינית.
- נדידת עסקים מהגדה: סוחרים ואנשי עסקים רבים מיהודה ושומרון (למשל משוק "בידיה" המפורסם) העתיקו את עסקיהם לברטעה כדי לשמור על נגישות לקהל היעד הישראלי, המהווה את עיקר הכנסתם.
- הקשר הסיני: השוק מקיים קשרי מסחר ישירים ומשמעותיים עם שווקים בעולם, ובמיוחד עם סין. סחורות רבות מגיעות במכולות ישירות מסין לפריקה במחסני הכפר, תופעה שזכתה לכינוי "From China to Bartaa".
- עלויות ונדל"ן: הביקוש הרב למסחר הוביל לעלייה תלולה במחירי השכירות, רבים מבתי הכפר הוסבו לחנויות ומחסנים.
- טשטוש גבולות: השוק התרחב כל כך עד שהוא התפשט גם לצד הישראלי (ברטעה המערבית), וקונה זר יתקשה לעיתים להבחין בין החלק הישראלי לפלסטיני בשל רצף החנויות.
- קהל יעד מגוון: מדי יום, ובעיקר בסופי שבוע, פוקדים את השוק עשרות אלפי אנשים מכל רחבי הארץ – יהודים, ערבים, דרוזים מהצפון ובדוואים מהדרום, לצד עובדים זרים.
- פתיחות בזמן משבר: במהלך מגפת הקורונה, בעוד המשק הישראלי היה תחת הגבלות, השוק בברטעה נותר פתוח לחלוטין, מה שמשך אליו מאות ישראלים שחיפשו מוצרים לבית במחירים אטרקטיביים.
השלכות חברתיות
לצד השגשוג, הצלחת השוק הביאה לכך שפועלים פלסטינים רבים מהגדה התיישבו בכפר. נוכחותם של פועלים צעירים אלו יצרה לעיתים מתיחות חברתית מול התושבים המקומיים, שראו בהם איום על פרנסתם ועל אורח חייהם השמרני.
מידע נוסף