אל אחוואט

מי היו תושבי המקום?

הקשר בין אל-אחוואט, סיסרא וסרדיניה מבוסס על התאוריה המחקרית של פרופ' אדם זרטל, שזיהה את האתר כעיר המקראית חרושת הגויים מקום מושבו של סיסרא.

עיקרי הקשר:

זיהוי עם חרושת הגויים: אל-אחוואט ממוקם בנקודה אסטרטגית מעל נחל עירון, כ-14 ק"מ בלבד מנחל קישון בו התרחש הקרב לפי הסיפור המקראי זרטל הציע כי השם "חרושת" רומז לעיסוק במתכת, ממצא הנתמך בעדויות לתעשיית מתכת שהתגלו בחפירות באתר.
הקשר לסרדיניה (התרבות ה'נוראגית'): האדריכלות באתר היא יחידאית לארץ ישראל וכוללת חומות גליות, מסדרונות צרים בתוך החומות ומבנים מעוגלים ("טולוי") המקורים ב"כיפה מדומה". מאפיינים אלו דומים מאוד למבני הנוראגי והפרוטו-נוראגי הנפוצים בסרדיניה, מה שהוביל להשערה כי בוני האתר היו בני שבט השרדנה (אחד מ"גויי הים") שמוצאם היה מהאי סרדיניה.
סיסרא כגנרל שרדני: לפי התאוריה של זרטל, סיסרא לא היה כנעני אלא שכיר חרב מבני השרדנה. שמו נקשר אטימולוגית לעיר סאסארי (Sassari) שבסרדיניה, ולוחות בכתב 'ליניארי ב' מכרתים (שם הייתה מושבה שרדנית) מזכירים את השם "סייסארא" או "סיסרוא".
מרכבות הברזל: המקרא מתאר את סיסרא כמפקד של 900 מרכבות ברזל. באתר נמצא ראש פין ברונזה של גלגל מרכבה מצרי מלכותי המעוצב בדמות פני אישה . ממצא זה מרמז על נוכחות של דמות צבאית רמת-דרג המחזיקה במרכבות יוקרה, תיאור ההולם את דמותו של סיסרא.

אל-אחוואט היה לפי זרטל מעוז צבאי של שכירי חרב מסרדיניה (השרדנה) שפעלו באזור תחת חסות מצרית, וסיסרא היה מפקדם.

בעקבות קשרים אלו, בוצע שיתוף פעולה מחקרי בין אוניברסיטת חיפה לבין חוקרים מאוניברסיטת קליארי שבסרדיניה. סטודנטים מסרדיניה השתתפו בחפירות באתר וסטודנטים מאוניברסיטת חיפה סיירו באתרים הנוראגים בסרדיניה.

מחלוקת מחקרית

הארכאולוג ישראל פינקלשטיין פרסם מאמר ובו הוא טוען כי הערכתו של זרטל אינה מבוססת די הצורך מבחינה כרונולוגית והאתר מאוחר בכ-100 שנה לתקופת גויי הים. עוד טוען פינקלשטיין שהחומות באתר (שזרטל ייחס להשפעת התרבות הנוראגית) נבנו כמערכת חקלאית בתקופה הרומית על גבי שרידי האתר מתקופת הברזל.

החפירות המחודשות

בשנת 2024 חודשו החפירות באתר בהובלת פרופ' צילה אשל וד"ר שי בר מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ובשיתוף סטודנטים ותלמידים ממועצה אזורית מנשה.

החפירות נועדו לטפל בשאלות שנותרו פתוחות מחפירת זרטל:

הכוונה לבצע חפירה ברזולוציה גבוהה תוך ניתוח מחודש של האתר והתרבות החומרית שלו וניסיון להגיע לדיוק כרונולוגי רב יותר והבנה של אופי הישוב (אתר מבוצר/שרדני?, אתר מסחרי כנעני על התפר בין ההר לעמק? משהו אחר...)
יבוצע תיארוך לחומה המקיפה את האתר על ידי בדיקות OSL - שיטת תיארוך מדעית המשמשת לקביעת הזמן שעבר מאז שגרגרי מינרלים (כמו קוורץ) נחשפו לאור שמש בפעם האחרונה.
יבוצע חקר הפעילות המטלורגית באתר (תעשיית הברונזה).

התגלית המרעישה ביותר שנחשפה עד כה במחקר הנוכחי (2025) נוגעת לפעילות המטלורגית באתר. בעבר חשבו כי עיבוד מתכת בתקופה זו היה נחלתם של מרכזים עירוניים בשפלה בלבד, אך אל-אחוואט מספקת את העדות הראשונה בדרום הלבנט לייצור ברונזה באתר יישוב הררי.

ניתוח מדעי של נתזי מתכת וסיגים (פסולת תעשייתית) שנמצאו כאן הוכיח כי התושבים לא רק מיחזרו כלים ישנים, אלא ייצרו ברונזה מקורית על ידי ערבוב (סגסוגת) של נחושת ובדיל.

בדיקות מעבדה הראו כי הנחושת הגיעה מהערבה, מאזור תמנע (ישראל) ומפינאן (ירדן), מה שמעיד על קשר ישיר עם "מדינת הנחושת" בערבה.

מאחר שבדיל אינו מצוי באזורנו, הוא הגיע ככל הנראה בדרכי סחר ארוכות (ייתכן מאנטוליה, מרכז אסיה או אפילו מאירופה).

תוצאות ראשוניות של החפירות המחודשות לא תומכות בקשר בין האתר לשרדנה, או לגויי הים אחרים, אלא קושרת אותו לתרבות חומרית מקומית.

בספטמבר 2026 תחל עונת חפירות נוספת באתר.