יאיר גבאי

11.2.1992 - 10.2.1984

יאיר גבאייאיר גבאי, חבר קיבוץ מצר, עלה לארץ מארגנטינה בשנת 1954 והצטרף לוותיקי מצר. לאורך השנים עבד בחקלאות וכיהן לסירוגין בתפקידים מרכזיים בוועדות, מזכירות הקיבוץ, ריכוז משק וגזברות. כהונתו כראש מועצה היתה גולת הכותרת של פעילותו הציבורית, שאחריה יצא עם משפחתו לשליחות המגבית בברזיל. 

בתקופתו התחולל בארץ המשבר הכלכלי החריף כאשר האינפלציה עברה את 400 האחוזים ומניות הבנקים קרסו. עקב ריסון המשק ניתן היה לחוש את ההכבדה התקציבית של משרדי הממשלה, אך הגירעון התקציבי במועצה צומצם עד סוף הקדנציה לחלוטין. המשברים החיצוניים והפנימיים אילצו נקיטת שינויים. כך למשל, בגלל מיעוט תלמידים וגרעון מצטבר נסגר ביה"ס הטכנולוגי ובינואר 1992 ועם תום הקדנציה שלו התקיימו דיונים על הקמת ביה"ס היסודי האזורי "רעות", במבני ביה"ס הטכנולוגי. בסמוך הוקם מרכז פיס קהילתי. 

במחלקת הנוער חל שינוי מהותי תודות לתקצוב שוויוני של תקני הדרכה וחוגים לכלל היישובים, כולל לקיבוצים. גם תקצוב החשמל לצרכי ציבור ביישובים נהיה שוויוני. צי האוטובוסים עלה לתשעה ודרכי הגישה ליישובים הורחבו ורובדו באספלט, כולל הקטע האחרון לאום אל קוטף וסלילת כביש מקשר בין שתי גבעות הכפר. אחרי 42 שנים הופקדה תכנית המתאר של המועצה לקראת דיון במועצה המחוזית לתכנון ובנייה. תכנית זו היתה פריצת הדרך להתרחבות הפעילות המועצתית, תוך התייחסות לאיכות הסביבה, הצמיחה הדמוגרפית, הפיתוח הכלכלי, שיפור התשתיות ההנדסיות ושיתוף הפעולה בין היישובים. 

בעקבות תכנון התוואי של כביש 6' רכשה המועצה בתקופת כהונתו של גבאי 50 דונם, בסמוך למרכז הטכנולוגי, לבניית מבני הציבור של המועצה. כדי להגן על התושבים מפני גניבות ציוד והשחתת תוצרת חקלאית הוקמה בניהול מג"ב, יחידת "המתמידים" המועצתית שמנתה בראשיתה 85 מתנדבים. לשם אימון בנשק הוקם מטווח אזורי. המועצה הדתית שפעלה רק בכפר פינס, הפכה בתיאום עם הנהלת היישוב ואישור משרד הדתות למועצה הדתית של המועצה כולה. נבחרו אליה תושבים חילוניים ודתיים ותקציבה הועבר באמצעות המועצה. המועצה הדתית קבלה לאחריותה את תחזוקת מבני הדת ובתי העלמין ביישובים. 

בשנת 1987, החל גבאי במאבק להשגת הכרה לכפר הלא מוכר אל עריאן, יחד עם עמותת הכפר ופעילים מהמועצה. הנושא עמד עם סיום תפקידו בפני סירובה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה להפקיד את התוכנית שלה. עמותת הכפר הגישה עתירה לבג"ץ אך הנושא התעכב והכפר הוכר רק בשנת 1996, בתקופת כהונתו של אילן שדה.