שמורת האלון
שמורת טבע קטנה ובה עצי אלון תבור עתיקים. עצי אלון תבור אלו עצים שמאפיינים אזורים נמוכים יחסית עד גובה 400 מטר מעל פני הים והם בשלכת בסתיו ובחורף.
קל לזהות את עצי אלון התבור בזכות צורת אליפסה לעלים המשוננים בשוליים. בצידם האחורי של העלים יש מעין לבד. הפרי הוא בלוט גדול היושב בחלק מעוצה דמוי ספל המכונה ספלול בעל קשקשים ארוכים כפופים לאחור או מסולסלים.
במקום זה נמצאים שרידי בית קברות של הכפר הצ'רקסי ששמו "מאז". הכפר עצמו היה מדרום לקיבוץ גן שמואל וחלק משרידיו כמו הבאר נמצאים מעבר לכביש 65 מול גן שמואל ומאחורי מפעלי גרנות.
בעבר הנעת רכבות קיטור באמצעות הבערת "אבן פחם" שמקורה במכרות ברחבי האימפריה העות'מאנית ויש בה אנרגיה גבוהה מאד ביחס לפחם שמקורו משריפת עץ. בזמן מלחמת עולם ראשונה (1914-1918) היה מחסור באותה "אבן פחם" לכן יצא צו מטעם השלטון העות'מאני לכרות עצי יער וחורש טבעיים ואפילו כל עץ עשירי בפרדס או בכרם זיתים בגלל המחסור העצום. כריתה מאסיבית זו גרמה להכחדה של יער השרון על עצי האלון הגדולים שלו. בזכות קדושת המקום כבית קברות, נשמרו האלונים שכאן בפני כריתה.