סקר הר מנשה
זהו אחד הסקרים הארכיאולוגיים הארוכים, המקיפים והמשמעותיים ביותר שנערכו בעולם!
בשנת 1978 החל הארכיאולוג אדם זרטל ז"ל בפרויקט שהעסיק אותו עד סוף חייו - סקר הרי מנשה. סקר זה נמשך ברציפות במשך 38 עונות עד מותו. הוא נפטר שבוע לפני תחילת העונה ה-39 של סקר הרי מנשה. כיום ממשיך הסקר ברשותו של ד"ר שי בר.
המתודולוגיה שאדם פיתח בסקר הייתה, ועדיין מהווה, מודל לביצוע סקר ארכיאולוגי רגלי. מטר אחר מטר נסרק שטח עצום המשתרע על פני כ2500 קמ"ר, השיטה: זיהוי ממצאים (חרסים, כלי צור, כלי אבן, שרידים ארכיטקטוניים) על פני השטח, מיפוי יישובים עתיקים, דרכים, גתות ומתקנים חקלאיים, ועוד. זהו שטח שמבחינה ארכיאולוגית כמעט ולא נגעו בו. יותר מ-5,200 אתרים ארכיאולוגיים נחקרו ותועדו, כ80% מהם לא היו ידועים בעבר. כ-3,000 מאתרים אלה פורסמו בתשעה כרכים תחת הכותרת "סקר הר מנשה". שמונה כרכים גם תורגמו לאנגלית.
אתרים בולטים שנתגלו במסגרת הסקר:
אתר המזבח בהר עיבל: האתר הידוע ביותר התגלה בהר עיבל וזרטל זיהה אותו כמזבח המתואר במקרא (דברים כ"ז; יהושע ח'). זרטל הציע שזהו מזבח האבן שמשה הורה לבני ישראל לבנות על הר עיבל בספר דברים כ"ז, כאשר חצו את הירדן ונכנסו לארץ, מצווה שהתגשמה ביהושע ח': 30-35 בטקס הברכות והקללות. הצעתו של זרטל עוררה התנגדות עזה בקרב החוקרים.
מתחמי כף הרגל - הגילגלים: במהלך הסקר התגלו בבקעת הירדן ומזרח גב ההר, חמישה אתרים במתאר כף רגל אנושית ענקית תחומה בקיר אבנים. זרטל הציע שאלו ה"גילגלים" – אתרי פולחן וכינוס ששימשו את עם ישראל בראשית דרכם בכנען.
חרבת אל-חמאם – ארובות/נרבתא: אתר בשולי עמק דותן שזרטל הציע לזהותה עם ארובות- עיר מחוז של הנציבות השלישית של שלמה המלך ונרבתא - עיר יהודית מימי בית שניבה התחיל המרד הגדול ובה התגלתה מערכת מצור רומית לא ידועה.
אל אחוואט: אחד האתרים המרכזים שהתגלה במסגרת הסקר באזור מועצה אזורית מנשה הוא האתר "אל אחוואט" בו אתם נמצאים. זרטל הציע לזהות כחרושת הגויים עירו של סיסרא.
האתרים שהתגלו במרחב מועצה אזורית מנשה מפורטים בכרך ג' 'מנחל עירון לנחל שכם' .
לפני הסקר, רבים האמינו שסיפורי המקרא על כניסת בני ישראל לכנען הם מיתוס בלבד. הסקר של זרטל חשף תמונה אחרת: גל יישובי עצום: התגלו מאות אתרים קטנים וחדשים מהתקופה המכונה "ברזל 1" (המאה ה-12 לפנה"ס). ניתוח הממצאים הראה שמדובר באוכלוסייה של נוודים-למחצה שהגיעו ממזרח (מהמדבר/עבר הירדן) והתיישבו בהדרגה באזורי ההר. זה תואם גיאוגרפית את מסלול הכניסה המקראי.
הסקר נחשב לעמוד שדרה עבור חוקרי מקרא וארכיאולוגים. גם מי שחולק על הפרשנות הדתית או ההיסטורית של זרטל, משתמש בנתונים היבשים של הסקר כדי להבין את הדמוגרפיה והכלכלה של ארץ ישראל העתיקה.