תל זרור
בזכות מיקומו האסטרטגי לאורך הסעיף המערבי של דרך הים ההיסטורית ובסמוך לנקודת חצייה נוחה של נחל חדרה, חודש הישוב במקום פעמים רבות במהלך ההיסטוריה.
שיאו של הישוב, בראשית תקופת הברונזה התיכונה (1550-2000 לפנה"ס), עם הקמת ישוב עירוני מבוצר, מוקף סוללות עפר עליהן חומה וחפיר מסביב.
התל נפרס על שתי פסגות בכיוון צפון ודרום ובינהן חיבור שנראה כמו אוכף סוסים. במורדות הדרומיים בפסגה הדרומית נמצא רובע חרשי נחושת. הממצאים שמתוארכים לתקופה של הברונזה המאוחרת (1150-1500 לפנה"ס) כוללים שרידים של תנורי התכת נחושת, כורי היתוך, פיות חרס למפוחים ושברי נחושת רבים.
בפסגה הצפונית נמצא ריכוז קבורה המעיד על בית קברות. באתר נמצאו כעשרה קברים של ילדים בתוך כדים. אנשים נהגו לקבור את המתים יחד עם חפצים שונים. בין החפצים שנמצאו בקברים: כלי חרס, קערות מברונזה, ראשי חניתות, נרות חרס עם פיה סגורה ונמצאה צלמית אישה שכנראה מיוחסת לאלה עשתורת.
חפירת ניסיון בת יום אחד נערכה עוד בשנת 1928. בשנים 1964-1966 ובשנת 1974 חפרה בתל זורר משלחת של החברה היפנית לחקר המזרח הקדום. חפירות נוספות נערכו בשנת 2018 על ידי רשות העתיקות לקראת הנחת מסילת רכבת מזרחית.